פסק-דין בתיק ת"פ 2235-08

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון ב- 7 עבירות של קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, וכן 11 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב לפי סעיף 17(1) לחוק כרטיסי חיוב.

2.         באישום הראשון, הורשע הנאשם בכך שבעת שעבד כמוכר בחנות "אייס" בבאר שבע, קיבל במרמה מהגב' לודמילה 1,400 ש"ח במזומן, וכן 1,000 ש"ח נוספים בתלושי קנייה, בכך שטען בפניה שביצע עבורה רכישה של מוצרים בחנות באמצעות הנחת עובד, וזאת ביודעו שטענתו אינה אמת. באישום השני, הורשע הנאשם בכך שביום 2.6.07, בחנות שעונים "טופ קליק" בתל אביב, קיבל במרמה שעון מסוג סיטיזין, בשווי 2,093 ש"ח, בכך שטען ששילם דרך האינטרנט בכרטיס אשראי על שם בן זכרי שלי, ביודעו שטענתו אינה אמת, בכך השתמש הנאשם ברכיב מרכיביו של כרטיס חיוב על שם לקוח, בכוונה להונות, וקיבל במרמה את השעון. באישום השלישי, הורשע הנאשם ב- 5 מעשיי הונאה בכרטיס חיוב, במועדים: 2.6.07, 6.6.07, 3.6.07, 4.6.07 - השתמש ברכיב ממרכיביו של כרטיס אשראי מסוג "לאומי כארד" בכוונה להונות ורכש באמצעותו מחשב בשווי 2,300 ש"ח, טוסטר ושתי מקדחות בשווי 1,314 ש"ח, סיר טיגון בשווי 388 ש"ח, מצלמה דיגיטאלית בשווי 1,493 ש"ח. באישום הרביעי, כנ"ל הנאשם הורשע ב- 4 מעשי הונאה בכרטיס חיוב, במועדים שונים ורכש ביטוח לרכבו בסך 1,697 ש"ח, שעון מסוג סייקו בסך 295 ש"ח, תיק מנהלים בסך 822 ש"ח, רכישת שירותי ביטוח בסך 549 ש"ח. באישום החמישי, מיום 12.7.07 - בחנות "אייס" בבאר שבע, קיבל במרמה מהמתלונן סך של 2,400 ש"ח, בטענה שרכש עבורו מוצרים באמצעות הנחת עובד. באישום השישי, בתאריך 21.7.07, בחנות "אייס" קיבל במרמה מהמתלונן 1,560 ש"ח בטענה שרכש עבורו מוצרים בחנות באמצעות הנחת עובד. באישום השביעי, כנ"ל, קיבל במרמה מהמתלונן 1,000 ש"ח, בכך שטען בפניו שביצע עבורו רכישה באמצעות הנחת עובד. באישום השמיני, מיום 29.7.07, בחנות "אייס", קיבל במרמה מהמתלונן 1,100 ש"ח בטענה שרכש עבורו מוצרים בחנות באמצעות הנחת עובד. באישום התשיעי, הורשע הנאשם כי בתאריך 19.7.07 בחנות "אייס", קיבל במרמה מהמתלוננת 500 ש"ח במזומן בטענה שרכש עבורה מוצרים בחנות באמצעות הנחת עובד.

3.         בעניינו של הנאשם, התקבל תסקיר ממנו עולה, כי הנאשם בן 33, גרוש ואב לשתי בנות. עלה הרצה עם הוריו בשנת 1994, לא גויס לצבא על רקע מצבו הבריאותי. הקשר עם שירות המבחן החל בשנת 2002, כאשר ריצה מאסר בפועל בגין עבירות מרמה. השירות התרשם מאדם שבמשך שנים התקשה להציב גבולות פנימיים בהתנהגותו, בתחומי חייו השונים, ביטוי לכך כמפורט במעשים נשוא כתב האישום.  השירות מציין כי במהלך הקשר עם הנאשם, סיפר כי בתקופת ילדותו עבר חוויות טראומטיות עם משפחת מוצאו, גדל כבן יחיד. השירות התרשם שהנאשם עבר משבר קשה במיוחד על רקע תהליך ההגירה. עוד התרשם השירות, כי לאחר עלייתו ארצה, הוא חווה ירידה דרסטית במעמד החברתי והכלכלי. באשר לעבירות נשוא הרשעתו, לקח הנאשם אחריות בפני השירות על ביצוען, והסביר שהרקע לביצוען נעוץ בקשיים כלכליים. השירות התרשם מקושי של הנאשם להכיר בחומרת מעשיו ומהקושי שלו לראות את הנזק לקורבנותיו. עם זאת הדגיש שמכיר בבעייתיות בהתנהגותו ומכיר בפגיעה בקורבנות. בתסקיר נוסף שנתבקש כדי להעמיק את ההיכרות עם הנאשם ואף הפנייתו לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית - חוות דעת כאמור גובשה על ידי הפסיכיאטר המחוזי, וכן על ידי פסיכולוג קליני. הצוות התרשם מקושי של הנאשם לשתף פעולה. כמו כן התרשם גם בפער משמעותי בתיאורי חייו ונטייתו להציג חזות חיובית ומתפקדת בתוך מערכת משפחתית תומכת, לבין התנהלותו בפועל. לסיכום, צוין בחוות הדעת, כי הנאשם אינו לוקה במחלת נפש פסיכוטית אשר משפיעה על השיפוט והתובנה, מודע למעשים המיוחסים לו, מודה בהם ומצטער על התנהגותו ומתחרט. 

בתסקיר המשלים, התרשם השירות מאדם שבמשך שנים התקשה להציב גבולות בהתנהגותו. מתנהג כמעט ללא בחינת אמצעים להשגת מטרותיו. הערכת השירות, קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות עוברת חוק. השירות עוד מציין כי הם ערים לבעייתיות במצבו הבריאותי וגם לבעיות הרגשיות הקשות הקשורות, הן לתנאים בהן גדל והן למשבר הזוגי בו נמצא לאחרונה. עם זאת, הוא עדיין אינו ער לעומקה ובמשך שנים בחר להתנהל על פי דפוסי חשיבתו המוכרים לו. לסיכום, השירות סבור כי הנאשם זקוק למסר שיסייע לו להציב גבולות להתנהגותו.

4.         הנאשם יליד 1977, לחובתו 3 הרשעות קודמות, הראשונה משנת 1999 בגין גניבה, במסגרתה נידון לקנס בסך 1,000 ש"ח ושלושה חודשים מאסר על תנאי. השנייה משנת 2000 בגין הונאה בכרטיס חיוב ונידון לקנס בסך 900 ש"ח ושישה חודשי מאסר על תנאי. השלישית, מיום 15.7.04, במסגרתה נידון ל- 24 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת שני המאסרים המותנים שעמדו לחובתו, וכן קנס בסך  5,000 ש"ח וכן 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירות בהן הורשע - ת"פ 1460/98 בית משפט השלום דימונה. כל זאת על רקע הרשעתו ב- 26 עבירות מסוג הונאה בכרטיס חיוב, קבלת דבר במרמה, התחזות לאדם אחר, גניבה, התפרצות לבית מגורים, משיכת שיק ללא כיסוי.

5.         ב"כ המאשימה במסגרת טיעוניו לעונש, עתר להשית על הנאשם מאסר ארוך ומרתיע, וכן להפעיל את המאסר המותנה העומד לחובת הנאשם באופן מצטבר,  קנס, פיצוי למתלוננים והתחייבות כספית.

            ב"כ המאשימה עמד בטיעוניו לעונש על הנסיבות המחמירות, דהיינו ריבוי העבירות, הימשכותן, השיטתיות הגלומה במעשיו, הנזק הכלכלי שנגרם למתלוננים, לרבות עוגמת הנפש, העובדה שהעבירות בוצעו כאשר עמד לחובתו של הנאשם מאסר בן 12 חודשים ולא היה בכך כדי להרתיע את הנאשם מלחזור ולבצע עבירות דומות, רבות, לאורך תקופה ארוכה כמפורט בעובדות כתב האישום. עוד הדגיש ב"כ המאשימה, כי המאסר המותנה, חב הפעלה וזאת לאור ריבוי העבירות בכתב האישום, והעדר טעמים לאי הפעלתו. עוד הפנה ב"כ המאשימה לאמור בתסקירים בדבר הקושי של הנאשם להציב גבולות פנימיים להתנהגותו, וכן להערכת השירות בדבר הסיכון הגבוה להישנות התנהגות פורעת חוק.

6.         ב"כ הנאשם מנגד, עתר שלא למצות את מלוא חומרת הדין עם הנאשם, אלא להסתפק בעונש מתון שיאפשר לנאשם בתום מאסרו לנהל אורח חיים נורמטיבי. עוד ביקש ב"כ הנאשם, לזקוף לקולא את הודאת הנאשם שחסכה זמן שיפוטי יקר, כלל העבירות נשוא הרשעתו, בוצעו בשנת 2007 ומאז חלפו 4 שנים ללא הסתבכות נוספת עם רשויות החוק. הנאשם הפנים את הפסול שבמעשיו, הביע חרטה, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות קשות, כמפורט בתסקיר, מצב בריאותו מורכב, נעדר כליה, סובל מכאבים באופן תכוף ואשפוזים לסירוגין, נתון במצוקה כלכלית קשה, לאחרונה מסתייע בשירותי הרווחה, לרבות לגבי מקום מגורים.

            עוד טען ב"כ הנאשם, כי אין הנאשם מקל ראש בעוגמת הנפש שנגרמה למתלוננים, עם זאת לטענתו, רוב המתלוננים פוצו במובן זה שהכספים הושבו למתלוננים על ידי הנאשם - לא הונחה תשתית עובדתית לטענה זו.

7.         דבר הנאשם - הנאשם הביע חרטה על מעשיו והדגיש כי קרוב ל- 4 שנים לא ביצע עבירות נוספות, שינה את אורח חייו, לאחרונה נעזר ברשויות הרווחה על רקע מצוקה כלכלית. כיום עובד כסגן מנהל סניף סלקשיין בבאר שבע. עוד עתר להתחשב במצבו הבריאותי. עוד עטר לרחמיו של בית המשפט בלשונו " אבקש לתת לי צ'אנס לראות את האור בקצה המנהרה, לעמוד על הרגליים ולצאת לחיים חדשים".

8.         אין חולק בנוגע לחומרת המעשים בהם הורשע הנאשם.

            מדובר בנאשם אשר ניצל לרעה את האמון שניתן בו ע"י הלקוחות השונים ואשר שלח ידו אל כרטיסי החיוב שלהם, שעה שאלה ביקשו בתום לב לערוך קניות. במעשיו, פגע הנאשם במתלוננים, בחברות האשראי ובכלל בעלי כרטיסי החיוב הנדרשים לשלם דמי ביטוח לכרטיס החיוב בשל מעשי מרמה בכרטיסי החיוב. אשר על כן, יש להשית על הנאשם עונש שיבטא את הצורך בהרתעה ואת פוטנציאל הפגיעה המגולם במעשים אלו, העלול לשבש את מהלך המסחר התקין ולפגוע באמינותו של אמצעי מסחרי של תשלום באמצעות כרטיס חיוב.

9.         בצד הנסיבות לחומרא, אתחשב לקולא בהודאת הנאשם אשר חסכה זמן שיפוטי יקר, חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות ללא הסתבכות נוספת עם החוק, מצבו המשפחתי והכלכלי כמפורט בתסקיר וכן במצבו הבריאותי הקשה.

10.        לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים בעניינו של הנאשם, החלטתי שלא למצות עימו את הדין והנני גוזר עליו את העונשים הבאים:

            א.         6 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

ב.         הנני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 12 חודשים מת"פ 1 460/98 בית משפט השלום דימונה, לריצוי באופן מצטבר למאסר שהושת בסעיף א' לעיל.

ג.         12 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא, שלא יעבור עבירות בהן הורשע.

ד.         6 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא, שלא יעבור עבירות רכוש מסוג עוון.

            זכות ערעור תוך 45 יום.